תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
59408-07-12
13/08/2013
|
בפני השופט:
גלית אוסי שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
אלדן תחבורה בע"מ
|
הנתבע:
1. שי אלקיים 2. קשר רנט א קאר בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה על סך 10,661 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 20.12.11.
1.נהג התובעת הצהיר כי עמד בנתיב ימני המאפשר נסיעה ישר ופניה שמאלה, כשרכב נהוג על ידי הנתבע 1 עמד בנתיב משמאלו המיועד לפניה שמאלה בלבד. משהתחלף מופע האור ברמזור לירוק, החל הנהג בפניה שמאלה, אך הנתבע המשיך בנסיעה ישר.
2.הנתבע הצהיר כי עמד בנתיב השמאלי, החל בפניה שמאלה ובעיקול הנתיב נכנס רכב התובעת לנתיב נסיעתו מימין.
ב"כ התובעת טען כי מאחר ששני הנהגים החלו בנסיעה ממצב עצירה, לא מתקבלת גירסת הנתבע לסטיית רכב התובעת לנתיב נסיעתו כאשר רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי וכן כי עדות הנתבע לא היתה סדורה.
4.ב"כ הנתבעים טענה כי מאחר ששני כלי הרכב נעצרו לאחר הפניה שמאלה המסקנה היא כי גם הנתבע התכוון לפנות שמאלה ולא לנסוע ישר, כגירסת התובעת. נהג התובעת הוסיף בעדותו כי הבחין קודם לכן בנתבע משוחח במכשיר טלפון הנייד, ומדובר בעדות כבושה. הנזק ברכב התובעת בחלקו האחורי יכול להתיישב אף עם גירסת הנתבע שהעיד כי רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתו "ברגע האחרון".
5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן:
הנהג הצהיר אודות נתיבי הנסיעה הקיימים במקום וכיוון נסיעת כל אחד מהם. גירסתו באשר לאופן התרחשות התאונה, עליה עמד באופן עיקבי במשך עדותו, תואמת לאמור בהודעתו על טופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1. הנהג עמד על גירסתו גם לאחר שנשאל האם ייתכן כי לא ביצע את הפניה שמאלה בקשת רחבה.
לעומת זאת, הנתבע, כבר בתחילת עדותו, לא היה בטוח האם במקום שני נתיבי נסיעה. הנתבע אף לא היה החלטי באשר לכיוון הנסיעה המותר בנתיב נסיעת רכב התובעת.
בתחילה הצהיר הנתבע כי הנסיעה היתה במהירות נמוכה ורק לאחר מכן הצהיר כי הנהג "נתן גז". באשר למיקום התאונה, הצהיר הנתבע בתחילה כי הנהג נסע בנתיב ישר וסטה ברגע האחרון שמאלה לנתיב נסיעת הנתבע, אך לאחר מכן הצהיר כי התאונה התרחשה בסוף העיקול, היינו לאחר פניית שני הרכבים שמאלה.
בשל כל האמור, אני מקבלת את גירסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה. היה על הנתבע לנהוג בכיוון המורה בנתיב נסיעתו לפניה שמאלה. בהמשיכו ישר בניגוד לכיוון הנסיעה המותר ותוך סטיה לכיוון נסיעת רכב התובעת, הרי הפר את חובת הזהירות כלפיו ומכאן אחריותו לתאונה.
יצוין כי בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי במיקום הרכבים לאחר התאונה, בפניה שמאלה, כדי לשנות ממסקנתי האמורה, שכן במקרה דנן יכול שהנתבע, ביכר להמשיך בנתיב הנסיעה המיועד לפניה שמאלה, עקב התאונה.
6.אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע 1 אחראי להתרחשות התאונה ומכאן אחריות הנתבעים, ביחד ולחוד, לנזקי רכב התובעת בגין התאונה.
7.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי. באשר לסכום הנתבע בגין עלות גרירת הרכב, לא צורפה אסמכתא ולפיכך אינני פוסקת פיצוי בגין רכיב זה.
8.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך 10,253 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 21.12.11 ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרת המשפט ששולמה, בהוצאות עד התובעת כפי שנפסקו בסך 350 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.